טראומה ארגונית היא אירוע שנחווה כטראומטי ע”י חברי הארגון. אירוע שהזיכרון שלו נצרב אצל העובדים, ומשפיע על התחושות, היחסים, ההתנהלות הארגונית והרווחיות של הארגון. השפעתה של טראומה ארגונית ממשיכה להשפיע גם על דור העובדים הבא, במודע או שלא במודע.
דוגמאות למצבים בהם אירוע יכול להחוות כטראומה ארגונית: מיזוג, רכישה, פרוייקט דגל שנכשל, פיטורים של דמויות משמעותיות או כמות משמעותית של עובדים וכד’.
הטראומה מייצרת סימפטומים פתולוגים כמו חזרתיות על הדינמיקה הטראומטית, הזדהות/נאמנות עם הסובלים, ונתק בין מה שהיה לפני הטראומה למה שהיה אחרי. לדוגמה:
מנכ”ל שהחליף מנכ”ל לא אהוב.המנכ”ל החדש, חרף כל מאמציו לא מצליח לייצר אהדה ופתיחות בקרב עובדיו ולקוחותיו. אלו עדיין מגיבים אליו כמו היה קודמו.
עובדים פוטרו, חבריהם שנשארו בארגון נותרו נאמנים להם, כעוסים מבולבלים. הארגון לא מצליח לייצר אצלם התגייסות לצורך תנועה קדימה מתוך מבנה חדש ונכון יותר.
לפעמים הסיבה להקמת העסק היא בעצמה סוג של טראומה כמו ארגון שקם לאחר אובדן כלשהו: סטארטאפ שמחפש פיתרון לסרטן ריאות לאחר שאימו של היזם נפטרה מכך, עמותה שמטפלת בתאונות דרכים כי בנו של המייסד נהרג ועוד…
לכן בבואנו להתבונן על סוגייה ארגונית תמיד נתבונן גם לעבר, נזהה את האירועים והאנשים שעדיין פועמים בארגון.
נחפש אירועים בעבר שלא טופלו כמו שצריך , שלא תוקשרו בזמן ובצורה הנכונה , שיש להם ארומה של סוד. זה יכול להיות משהו שקרה מהר מידי ומפתיע , יכול להיות גורמים חיצוניים כמו מלחמה , מגיפה או משבר כלכלי , וזה יכול להיות בעולם היחסים. יחסים טראומטיים בין מנכ”ל לבין מייסד, בהנהלה הבכירה או בין ותיקי הארגון לבין מוביליו.
כשנמצא את מקור הטראומה נוכל להיות איתה, להכיר אותה ולהבין מה לא קרה שם, למה היא זקוקה ומה עדיין פועם בה היום שמחפש לסגור מעגל.